טבעת נישואין היא לא סתם עוד תכשיט יפה, היא סמל לאהבה ולמחויבות. רובנו לא עצרנו לחשוב באיזו יד עונדים טבעת נישואין, העיקר שהיא על היד, אבל תתפלאו לשמוע שיש לכך משמעות היסטורית-דתית מעניינת וחשובה. אז רגע לפני שבירת הכוס – הינה כל מה שחשוב לדעת על טבעות נישואין ועל הדרך הנכונה לענוד אותן.
החלק של הטבעת בטקס הקידושין
על פי המסורת היהודית הטבעת משמשת בעצם אמצעי לקידושין. הטבעת צריכה להיות שלמה וחלקה, ללא חריטות או עיטורים, כשהיא מסמלת את השלמות ואת הנצחיות של הקשר הזוגי. נוסף לכך, החתן חייב לקנות את הטבעת והיא חייבת להיות בבעלותו, כדי להבטיח שהיא ניתנת מרצונו החופשי ולא כהלוואה או כמתנה זמנית. לפי ההלכה, הטבעת צריכה להיות שווה לפחות “פרוטה אחת”, כדי שתוכל לשמש כ”כסף קידושין”, אבל כמובן שזוגות מוצאים היום הרבה יותר מפרוטה אחת, משום שמעבר לחשיבות הדתית של טבעת הנישואין היא מסמלת את האהבה של הזוג ואת הרצון לתת מכל הלב לבחיר או לבחירת ליבם
חשיבות הטקס ביהדות
טקס הקידושין הוא אחד המרכיבים המרכזיים בחתונה היהודית. הוא מסמל את המעבר של בני הזוג ממעמד של רווקים למעמד של נשואים. הטקס כולל את שבע ברכות הנישואין, שתיית יין מכוס משותפת ולסיום, הרגע שכולם מחכים לו, שבירת הכוס. לכל אחד ממרכיבים האלה יש משמעות סמלית, הקשורה לאהבה, לשמחה ולזיכרון ירושלים. בזמן הטקס, בני הזוג עומדים מתחת לחופה המסמלת את ביתם העתידי המשותף, כשהיא פתוחה מכל צדדיה כסמל לאברהם אבינו שפתח את אוהלו לארבעת רוחות השמיים כדי לקבל את אורחיו. טקס הקידושין הוא רגע מלא במשמעות המחבר בין העבר, ההווה והעתיד של העם היהודי.
שאלה השאלות – למה עונדים טבעת נישואין ביד שמאל?
המנהג לענוד טבעת נישואין ביד שמאל נפוץ במרבית המדינות המערביות, אך תתפלאו לשמוע – מקורו אינו ביהדות. אם תחשבו על החתונה האחרונה שהייתם בה, בוודאי תיזכרו שהחתן הניח את הטבעת על האצבע המורה ביד ימין של הכלה, וזה המנהג המקובל לפי המסורת היהודית. אז למה בכל זאת אנחנו עונדים את הטבעת דווקא ביד שמאל? יש כמה תיאוריות מעניינות בנושא. אחת לוקחת אותנו עד לרומאים שהאמינו שקיים “וריד האהבה” המחבר בין האצבע השמאלית ישירות אל הלב. לפי תיאוריה אחרת נדמה שהמנהג התפתח מסיבות פרקטיות – רוב האנשים הם ימניים, ענידת הטבעת ביד השמאל מאפשרת להגן עליה טוב יותר מפני בלאי ונזקים במהלך פעילויות יום-יומיות.
למה דווקא בקמיצה השמאלית?
עכשיו שהבנו למה עונדים את הטבעת ביד שמאל, נבין למה דווקא בקמיצה השמאלית? גם לאצבע עצמה יש כמה תיאוריות: אנחנו חוזרים לרומאים שלפי אמונתם העתיקה, הקמיצה היא האצבע היחידה עם “וריד האהבה” הישיר אל הלב, לכן ענידת טבעת באצבע זו נחשבה לסמל אולטימטיבי של אהבה ומחויבות. תיאוריה אחרת טוענת שהמיקום של הקמיצה מספק הגנה טבעית לטבעת, ומונע ממנה להחליק בקלות. תיאורה נוספת היא שהקמיצה נחשבת לאצבע החלשה ביותר ביד, ולכן ענידת טבעת עליה מסמלת את ההבטחה של בני הזוג להיות האחד לשני ברגעי משבר וחולשה.
ומה לגבי טבעת אירוסין?
בעוד שטבעות הנישואין הן בדרך כלל פשוטות ועדינות יותר, טבעות אירוסין נוטות להיות מעוצבות ומושקעות יותר, לרוב כוללת יהלום מרכזי ומרשים. על פי המסורת, לאחר הצעת הנישואין, טבעת האירוסין נענדת על הקמיצה השמאלית. בטקס החתונה עצמו, טבעת הנישואין מונחת על אותה אצבע, ואת טבעת האירוסין אפשר להעביר ליד ימין או לענוד אותה מעל טבעת הנישואין ביד שמאל. אבל לא משנה איך תעדנו את הטבעות, העיקר הוא שהטבעות מסמלות את הרגש ואת אהבה שלכם.
לסיכום
טבעות נישואין בשבילו רובנו הן סמל לאהבה, ולכן צריך לתת להן מקום של כבוד על היד. בין אם הן קרובות לווריד האהבה, מסמלות עזרה בזמן חולשה או סתם מונחות בקמיצה כי זה פרקטי, הן שם כדי לחגוג את אהבה, המסירות, המחויבות ואת החברות של הזוג המאושר.
